תאונת דרכים קטלנית מוגדרת כתאונת דרכים שנהרג בה אדם או תאונת דרכים שנפגע בה אדם ומת מאוחר יותר כתוצאה מן הפגיעה, ובלבד שהוכח הקשר הסיבתי בין האירוע לפטירתו של הנפגע. כלומר, בכדי להאשים נהג צריך להוכיח שהתאונה היא אכן זו שגרמה למותו של הנפגע ולא כל סיבה אחרת.
מותו של אדם בכביש יכול להוביל לכתב אישום כנגד הנהג הפוגע בגין גרימת מוות ברשלנות על פי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל״ז-1977, במידה ואותו נהג רשלן יכול היה לצפות או צריך היה לצפות את התרחשות התאונה ותוצאותיה ולמנוע אותן, שהרי כך היה נוהג האדם הסביר או אם תרצו הנהג הסביר. העונש המרבי בגין עבירה זו הינו 3 שנות מאסר ועונש מינימום של שישה חודשים כמפורט בסעיף 64 לפקודת התעבורה. בנוסף, חשוב לציין שאם הנהג הורשע בעבירת גרימת מוות ברשלנות
מנגד, מותו של אדם בכביש יכול להוביל לכתב אישום כנגד הנהג הפוגע בגין המתה בקלות דעת על פי סעיף 301ג לחוק העונשין, תשל״ז-1977, במידה ואותו נהג לקח סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית, מתוך תקווה להצליח למנוע אותה. כלומר אמנם אותו נהג מאוד לא רצה שהסיכון יתקיים, אך בפועל הוא היה מודע לסיכון והחליט כן לקחת אותו. העונש המרבי בגין עבירה זו הינו 12 שנות מאסר.
ניתן דוגמא: אדם שנהג בשכרות, נרדם על ההגה וחצה קו הפרדה רצוף, וכתוצאה מכך פגע ברכב שבא ממולו בנתיב הנגדי והרג אדם אחר, יואשם בגין גרימת מוות ברשלנות, משום שאותו נהג רשלן היה צריך לצפות ויכול היה לצפות את התרחשות התאונה ותוצאותיה ברגע שהוא עלה שיכור להגה. מנגד, אם אותו נהג שיכור חצה קו הפרדה רצוף בכדי לבצע עקיפה, מתוך מודעות לכך שהוא לוקח סיכון בלתי סביר לכך שהוא יכול להרוג את הנהג שבא ממולו, למרות שהוא מאוד לא רוצה שזה יקרה, הרי שהוא יואשם בהמתה בקלות דעת.
בכל מקרה ובנוסף לנסיבות ביצוע העבירה, בית הדין לתעבורה ישקול גם את השיקולים הבאים:
- התנהגות הנהג לאחר התאונה– האם הוא הפקיר את האדם שנפגע? או שהוא עצר, הבחין בתוצאות התאונה והזעיק עזרה? כמובן שאם הנהג הפוגע הפקיר את הפצוע שבהמשך נהרג, הרי שיתכן שהוא יואשם גם בעבירה של ״הפקרה אחרי פגיעה״ אשר עונשה הוא 14 שנות מאסר לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה.
- עבר תעבורתי של הנהג הפוגע– באם הנהג הפוגע הינו בעל עבר תעבורתי ״עשיר״ בעבירות תנועה, הרי שבית הדין לתעבורה יטה להחמיר איתו, מתוך מחשבה שאותו נהג מסוכן לציבור. בנוסף, אם וותק הנהג הפוגע הוא קצר בזמן, כלומר כאשר מדובר בנהג חדש או בנהג צעיר, גם כאן בית הדין לתעבורה יטה להחמיר עם אותו נהג חסר ניסיון שצריך היה לנקוט במשני זהירות גדולים יותר בהתאם לחוסר ניסיוני, ולא עשה כן.
- נסיבות אישיות– העדר עבר פלילי של הנהג, שיתוף פעולה של הנהג עם רשויות החוק, נסיבות אישיות ומשפחתיות של הנהג ועוד.
מהם העונשים הצפויים לנהג הפוגע שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית?
- פסילה מנהלית למשך 90 ימים כמפורט בסעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה.
- פסילה עד תום ההליכים– ברוב המוחלט של המקרים תבקש התביעה פסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים, בכדי למנוע מהנהג הפוגע להמשיך ולסכן את ציבור הנהגים.
- פסילת רישיון וקנס– בדרך כלל ומבלי להתחשב במקרים חריגים, התביעה תדרוש גם שלילת רישיון נהיגה למשך מספר חודשים דו ספרתי גבוה, ולבית המשפט נתונה הסמכות מתוקף סעיף 40 לפקודת התעבורה לפסול רישיון נהיגה לנהג שהורשע בגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, לתקופה שלא תפחת מ-3 שנים. כמו כן, לבית המשפט נתונה הסמכות לקנוס את הנהג הפוגע בקנס של עד 75,300 ש״ח בגין גרימת מוות ברשלנות ובקנס של עד 226,000 ש״ח בגין המתה בקלות דעת בהתאם לסעיף 61(א) לחוק העונשין, תשל״ז-1977.
- עבודות שירות– בית המשפט רשאי לחייב את הנהג הפוגע לבצע עבודות שירות, בין אם הנהג הורשע ובין אם לאו, כמפורט בסעיף 62ב לפקודת התעבורה.
- מאסר– בית הדין לתעבורה עלול לפסוק במקרים מסוימים עונשי מאסר שונים, כתלוי בסוג העבירה שבה מואשם הנהג הפוגע. למשל בית הדין לתעבורה רשאי לפסוק עונש מאסר מרבי בגין גרימת מוות ברשלנות של עד 3 שנות מאסר ועונש מינימום של שישה חודשי מאסר, ולעומת זאת בית הדין לתעבורה רשאי לפסוק עד 12 שנות מאסר בגין המתה בקלות דעת כמפורט לעיל.
חקירה יסודית של האירוע, חוות דעת נוספת מבוחן תנועה, גילוי פרטים נוספים בנסיבות שגרמו לתאונה ופיתוח אסטרטגיה וטקטיקה נכונה לניהול התיק בבית דין לתעבורה, עשויים לסייע לנהג המואשם בתאונת דרכים קטלנית לקבל עונש מופחת ככל הניתן. לכן, על הנהג הפוגע ליצור קשר מידי עם עו״ד המומחה לדיני תעבורה, בטרם חקירתו במשטרה.
משרדנו בעל ידע רב בתחום, ואנו עומדים לרשותכם לכל התייעצות וטיפול.
